למה החימומים החיצוניים שלכם נהרסים שוב ושוב (ואיך לתקן את זה באמת)
אם אי פעם התמודדתם עם חימומים אינפרא-אדומים לשימוש חיצוני, אתם יודעים איך זה עובד. הם עובדים טוב למשך עונה אחת, ואז – בום! הם מפסיקים לעבוד.
רוב האנשים חושבים שהרכיב החימומי נשרף. אך בדרך כלל, הגורם האמיתי הוא הרבה יותר קטן ומעצבן: החוטים.
הבעיה היא שהמקום בו החוטים נכנסים למעטפת החימום הוא החוליה החלשה ביותר בשרשרת. החימומים הזולים משתמשים רק בדבק פשוט או בסדקים של גומי. זה נראה בסדר למשך שבוע, אך כשמגיע המזג האוויר הקשה, החומרים האלה מתייבשים ונשברים.
כשהחומרים האלה נשברים, לחות חודרת פנימה. היא מתחילה לפגוע במתכת, ולפני שאתם מבינים את זה, יש לכם קצר חשמלי.
האפקט של “בישול איטי”
זה לא קורה רק בגלל הגשם. זה קורה גם בגלל החום.
נורות בעלות הספק גבוה מתחממות מאוד. החום הזה לא נשאר רק בנורה; הוא עובר דרך החוטים. במערכות זולות, זה גורם לחומרי האיטום של החוטים להישרף מבפנים. הפלסטיק נהיה שביר, ואז יש לנו מה שאנחנו קוראים לו זרם חודר. אם יש יום לח או גשם, המים יוצרים גשר בין החוטים, ואז יש סיכוי לקצר חשמלי – או אפילו לשריפה. זה לא בדיוק האווירה הנעימה שרציתם…
הדרך הנכונה לעשות זאת
החלטנו להפסיק להשתמש בדבק פשוט. במקום זאת, אנחנו משתמשים בשיטה רב-שלבית. אנחנו משתמשים בחומרי איטום קרמיים עמידים בחום, ובצינורות פלואורופולימריים שניתן לצמצם אותם כשהם חמים. החומר הקרמי פועל כמו מחסום תרמי – הוא מאט את העברת החום, וכך החוטים נשארים קרים מספיק כדי שחומרי האיטום לא יישרפו.
ואנחנו לא מאפשרים לחוטים להיות חופשיים. אם החוטים יכולים לזוז, האיטום יישבר בסופו של דבר. אנחנו מחזיקים אותם חזק לפני שמוסיפים את חומרי האיטום. לא תנועה, לא דליפות.
האיזון הנכון
עכשיו, אתם עשויים לחשוב: “למה לא לאטום כל חור בצורה אטומה?”
אבל יש בעיה: כשהמכשיר מתחמם, האוויר בתוכו מתרחב. אם תאטמו את החורים יותר מדי, בלי לאפשר לאוויר לצאת, תיצרו מצב של לחץ גבוה מדי. זה עלול לגרום לשבירה של הצינורות.
זו בעיה שדורשת איזון עדין. רוצים רמת IP גבוהה כדי שהמים לא יחדרו, אך צריך גם דרך לשחרור לחץ, כדי שהמכשיר לא ייהרס. למצוא את האיזון הנכון זו המשימה האמיתית של ההנדסה.