למה אנו משתמשים בקוורץ עמיד בפני פיצוץ בתנורי חימום לחדרי אמבטיה
חשבו על חדר האמבטיה שלכם – הוא לח, מלא באדים, ויש בו הרבה מים. עכשיו, דמיינו שאתם מניחים נורה חמה מאוד באמצעו.
אם הייתם משתמשים בזכוכית רגילה, היו לכם בעיות. זכוכית רגילה לא יכולה לעמוד בשינויי הטמפרטורה הקיצוניים של תנור החימום – היא עלולה להישבר.
בעיית “ההלם התרמי”
ברגע שאתם מפעילים את הנורה, החוט החם שבתוכה מגיע מיד לטמפרטורה גבוהה מאוד. זה יוצר הפרש טמפרטורות עצום בין החלק החם לבין המעטפת החיצונית. אם טיפה אחת של מים קרים תפגע בזכוכית החמה… פוף.
לכן אנו משתמשים בקוורץ עמיד בפני פיצוץ. הקוורץ לא מתרחב או מתכווץ כשהטמפרטורה משתנה – הוא נשאר במקומו. זו הדרך היחידה לוודא שהנורה לא תישבר בזמן שאתם יוצאים מהמקלחת.
הקמת “רשת ביטחון”
שימוש בצינור זכוכית במקלחת תמיד מעורר חששות, ולכן אנו לא משתמשים בצינור רגיל. אנו משתמשים במבנה מחוזק. זו בעצם “ביטוח” – אם משהו ישתבש והזכוכית תישבר, השברים לא יתפזרו בכל מקום. בנוסף, זה שומר על החשמל רחוק מהלחות. כי, בואו נהיה כנים – חשמל ורצפות לחות הם שילוב גרוע.
החסרונות
רוב הנורות האלו משתמשות בחיבורים מסוג R7 – חיבורים קטנים שמקלים על החלפת הנורה. הם טובים מכיוון שהם מפיקים חום במהירות, כך שאינכם צריכים לקפוא בזמן שאתם מתייבשים.
אך יש חסרון: כדי שהקוורץ יהיה עמיד בפני פיצוץ, לפעמים צריך להשתמש בדפנות עבות יותר או בציפויים מיוחדים. זה אומר שאולי תאבדו 5-10% מהחום שהנורה מפיקה, לעומת צינור זול יותר. זו ירידה קטנה בביצועים, אך זו עלות שאנו מוכנים לשלם כדי שהנורה לא תישבר בזמן שהטמפרטורה עולה.
אם אתם מתקינים את הנורות האלו בבית, עשו לעצמכם טובה ובדקו היטב את האטימה של המעטפת. הקוורץ הוא לינית ההגנה האחרונה שלכם, אך המעטפת החיצונית עדיין צריכה לעמוד בפני האדים.
ובבקשה, למען השם, חברו את הנורה למעגל GFCI. עדיף להיות בטוחים מאשר לסבול מתקלות.